וינסטון צ'רצ'יל: "הצלחה זה לעבור מכישלון לכישלון בלי לאבד התלהבות."
למחשבות שלנו יש השפעה רבה על נכונותנו להגיע להישגים. מחשבות אופטימיות מניעות אותנו להישגים גבוהים, להצלחה ומעודדות אותנו ליזום. לעומת זאת, מחשבות שליליות מדכאות אותנו ומעכבות את התקדמותנו. מכאן חשיבות החינוך לאופטימיות.
ביל גייטס: אני יכול לעשות כל דבר שאני מחליט לעשות."
חשיבותה של החשיבה החיובית איננה המצאה של התקופה האחרונה, חזרה למקורות מלמדת אותנו כי כבר בספר תהילים לד', יג' כתוב: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב".
לני רביץ, בספרו "אופטימיות נצחית" מסביר מהי חשיבה חיובית וכיצד ניתן לאמץ חשיבה זו:
"אופטימיות נצחית פירושה לדעת שכל מעשה שאנחנו עושים, בכל רגע נתון, הוא סוג של בחירה, וכל מה שקרה לנו עד לנקודה נתונה בזמן הוא חלק ממסע שנדרשנו לו כדי ללמוד, להתפתח, כדי להגיע למקום בו אנו נמצאים ולהפוך להיות מי שהננו."
היזם:
האופטימיות היא כלי בידי היזם משום שבתהליך הקמת המיזם, נתקל היזם בבעיות רבות. חשיבתו החיובית של היזם מסייעת לו להתמודד עם הבעיות ולמצוא פתרונות עד להצלחה, לעיתים פתרונות אלו הם פרי חשיבה יצירתית, המופרית מאופטימיותו של היזם.
דוגמה מיזם
ד"ר רפי יואלי מחברת אורבן-אירונאוטיקס, המפתחת מסוק ללא טייס לפינוי פצועים ולהעברת אספקת תחמושת ומזון לאזורי לחימה, אמר בכתבה שפורסמה במגזין G בעיתון גלובס ב-18.10.2011 על הפרוייקט השאפתני: "אנחנו נצליח. זה ברור לי לגמרי. אי אפשר אחרת" - גישה זו של אופטימיות נחוצה להצלחת המיזם.
אנשים אופטימיים הם אנשים שנעים להיות במחיצתם, ולכן אופטימיות מסייעת גם ביצירת קשרים חברתיים.
יש נטייה לחשוב כי אופטימיות היא תכונה מולדת; יש האומרים: "אני לא נולדתי אופטימי, אז איך אני אהיה כזה? אותי מטרידים הרבה דברים, אני רואה הרבה מעשים רעים, ואלו אינם גורמים לי לחשוב בצורה חיובית."
אולם מסתבר כי ניתן ללמוד לחשוב בצורה חיובית. ישנם תרגילים שמטרתם לאמן אותנו לחשיבה חיובית. כדאי ורצוי גם להקיף עצמנו באנשים אופטימיים - מאחר שהאופטימיות מדבקת.
ההבדל בין פסימי לאופטימי הוא בגישתם לקשיים ולבעיות:
אנו נעשים פסימיים כשאנו נתקלים בבעיות שאנו לא יודעים לפתור, ואנו אופטימיים כאשר אנו מוצאים פתרונות לבעיות ואפילו הופכים אותן להזדמנות.
לתשומת לב ההורים:
במסגרת תכנית יזמות לילדים™ אנו לומדים מודול העוסק בהומור ואופטימיות, במהלכו הילדים מתבקשים לענות על השאלה: "האם לדעתם הם אופטימיים או פסימיים?" (זאת כמובן אחרי שהם כבר מבינים את משמעות המונחים). ישנם ילדים המעידים על עצמם כעל אופטימיים, אך באותה נשימה אומרים כי אחד מהוריהם או שניהם, פסימיים ביחס אליהם-הילדים.
דוגמה לתרגיל לחשיבה חיובית:
העמדת קופה בה נשלשל שקל אחד – קנס על כל מחשבה שלילית שעולה בראשנו. מטרת התרגיל: לאמן אותנו לתת את הדעת למחשבותינו השליליות. את הכסף המצטבר אפשר להקצות למטרה נעלה (אולי לצדקה).
בסוף פרק זמן שנבחר (יום/שבוע/חודש) נקבל אומדן מוחשי לכמות המחשבות השליליות שחלפו בראשנו. שיטה זו מאמנת אותנו להימנע ממחשבות שליליות.
חינוך ילדים לאופטימיות:
כמו בנושאים אחרים, הדוגמה שאנו משמשים עבור הילדים היא שיטת הלמידה המשמעותית ביותר עבורם. לכן כדאי שאנו המבוגרים נשמש דוגמה גם בחשיבה חיובית.
ואם גם למבוגרים שבינינו קשה להיות אופטימיים, מומלץ לצפות בסרטון זה על בחור בשם Nick Vujicic ללא ידיים ורגליים בעל אופטימיות בלתי נלאית.
תרגיל לחשיבה חיובית עם ילדים:
כשילד מספר על דבר רע שקרה לו בגן או בבית הספר, נקשיב ונביע את דעתנו בעניין, אבל בסוף נבקש מהילד שיספר גם על שני דברים טובים שהוא חווה או שהיה עד להתרחשותם באותו יום.
היזם:
יזם המעוניין להוציא אל הפועל מיזם מכוון את פעולותיו להצלחה, אך גם שואל עצמו מראש: ומה יקרה אם המיזם יכשל? - כחלק מתהליך של לקיחת סיכונים מחושבים.
חשיבה זו ברוח חיוביות ומתוך גישה אופטימית מאפשרת ליזם להבין מהן התועלות שהוא יפיק מהתהליך גם אם בסופו של דבר המיזם לא יצליח.
אופן חשיבה זה מעודד עשייה ומזמן ליזם הזדמנות ליהנות מהדרך ולהצליח.
החשש מכישלון מרתיע אותנו מלנסות לממש את מטרותינו, אך חשיבה על התועלות שיצמחו לנו מתהליך השגת המטרות מעודדת אותנו למימוש החלומות ומרחיקה את הפחד מכישלון.
ההבנה כי התהליך עצמו יש בו כדי לתרום לנו מאפשרת לנו לפעול ולהתקדם.
לעידוד לקיחת יוזמה בכל תחום מומלץ לרשום: מה יקרה אם נצליח?, מה יקרה אם ניכשל? ומה נרוויח מהתהליך ללא קשר לתוצאה?
לרוב נמצא שגם אם ייתכן שניכשל, הרי שבמסע היזמות נלמד הרבה, נהנה מהעשייה, נחשף לתחומים חדשים, נרחיב את מעגל ההיכרויות שלנו, ונרכוש ניסיון רלוונטי – ואלו חשובים מאד להצלחתנו בהמשך.
יתרון הניסיון:
כפי שפורסם ב-The Marker IT ב-2007, ד"ר אלי גימון ביצע מחקר לבחינת המשאבים האישיים התורמים להצלחת יזמי סטארט אפ והוא מצא בין היתר כי: "האמונה הרווחת בקרב משקיעי הון סיכון, שלפיה אין סיבה לחשוש מהשקעה ביזם שנכשל בעבר, התגלתה כנכונה. המחקר מראה כי בין אם נכשל או הצליח בעבר, עצם העובדה שהיזם בעל ניסיון היא מרכיב משמעותי להצלחתו"
תרגיל לילדים:
נבקש מהילדים לרשום בפתקאות אנונימיות מטרה מאתגרת לתקופה הקרובה. נאסוף את הפתקאות, וכעת באופן אקראי נשלוף את הפתקים אחד אחד, ונדון עימם בשאלה: כיצד ניתן לממש את המטרה, סיכויי ההצלחה, כיצד בעל המטרה ייתרם מהתהליך בין אם ישיג את המטרה ובין אם לאו.
משתתפי תכנית יזמות לילדים, המקימים מיזם חווים הצבת מטרות מאתגרות ועשיית הפעולות הנדרשות להגשמתן. כך גם ילדים יזמים שהקימו מיזם בעצמם.
היזם:
ההחלטה להיות יזם היא תוצאה מראיית חצי הכוס המלאה. מי שרואה רק את הקשיים מעדיף שלא לנסות ולהתאמץ, אך ההתמקדות בהצלחה היא זו שמניעה אותו לפעולה.
כדי להצליח צריך להתמקד בחוזקות ובמה שיש לנו, שהרי אין אדם מושלם. המצליחים אינם עסוקים בלהתלונן על מה שאין להם, אלא משתמשים במה שיש להם כדי להגיע להצלחה.
דוגמה להמחשה:
מדינת ישראל כמדינה הינה מיזם בפני עצמו, האנשים שהקימו את המדינה יכלו להמשיך ולהתלונן על הביצות, מיעוט היהודים, התנכלויות הערבים וכו', אבל במקום זאת הם השתמשו בכל האמצעים שהיו ברשותם כדי להקים את המדינה.
ועוד הרבה לפני הקמת המדינה בספר במדבר יג' אנו מבחינים בשתי גישות שונות ביחס לארץ ישראל:
מי שבחר לראות את חצי הכוס הריקה אמר: "עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם".
ומי שבחר לראות את חצי הכוס המלאה אמר: "טובה הארץ מאד מאד, אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש".
כשמדובר בילדים:
כדי לעודד ילדים להצלחה עלינו לציין בפניהם את חוזקותיהם, ולהעביר להם מסר כי אנו מאמינים ביכולתם להצליח. כך נטפח בהם הערכה עצמית גבוהה, ונעודד אותם לחשיבה חיובית.
היזם:
להיות יזם משמעו להתמודד עם קשיים, וכשרוחו נופלת בשל אותם קשיים, מוצא היזם אם באופן עצמאי ואם בעזרת ייעוץ עסקי או סביבה תומכת, את היכולת לראות בקשיים אלו הזדמנות לצמיחה.
יזמים הם לרוב אנשים שנכונים להתמודד עם קשיים, הקושי לא מרתיע אותם. להפך הם רואים בקושי הזדמנות. הקושי הוא סוג של חסם כניסה, וככל שחסמי הכניסה רבים וגבוהים יותר, פחות אנשים מתחרים על אותה נישה, וכאן טמונה ההזדמנות של היזם המביע נכונות להתמודד עם אותם חסמי כניסה.
נציין כי משיחות רבות עם יזמים עולה כי היזמים רואים עצמם מסוגלים להתמודד כמעט עם כל קושי, אך קשיים בירוקרטים, הם אלו המתסכלים אותם ביותר. למרות זאת ישנם יזמים רבים אשר מתמודדים גם עם הקשיים הבירוקרטים ומצליחים בתחומם.
דוגמה למיזם שהפך קושי להזדמנות:
מפעל "אופיס טקסטיל" לקח חלק במיזם מורכב וחשוב:
הקושי: בבטן הר "חירייה" מוטמנת פסולת כבר מעל 50 שנה, ובתהליך הפירוק הטבעי שלה, נוצר הביו-גז. עד לאותו מיזם, הביו גז, השתחרר מההר וזיהם את הסביבה.
ההזדמנות: ניצול גזי המטמנה מאתר איסוף הפסולת "חירייה", והמרת צריכת המזוט באנרגיה ירוקה.
אמנם תהליך מימוש המיזם, הן מבחינה בירוקרטית והן מבחינת הקמת התשתית והנחת צינור מאתר "חירייה" למפעל הממוקם ביישוב "אזור" הסמוך ומעבר לכביש מס' 1, לווה בקשיים רבים, אך בסופו של דבר זכה המיזם להצלחה, ואף קיבל ב-2007 אות גלובס למען החברה.
הצלחת המיזם מתבטאת בכך שהביו גז משמש כמקור אנרגיה חלופי, שמספק חלק משמעותי מצריכת האנרגיה של חברת "אופיס טקסטיל" ועל ידי כך תורם רבות לנושא איכות הסביבה.
דוגמה ליזם שראה בקושי הזדמנות:
אפי ארזי ז"ל, מייסד סאיטקס, שהיתה מחלוצות ההיי-טק הישראלי וממובילות הדפוס הצבעוני בעולם, הפסיד פרוייקט קריטי במשרד הביטחון לחברה שסיפקה מענה טוב יותר. ההפסד הזה הניע אותו לחפש מנוע צמיחה אחר, וכך הגיע לתחום הדפוס הדיגיטלי, שהפך את החברה להצלחה.
כשמדובר בילדים:
המסרים שילדים נחשפים אליהם כיום, בעיקר באמצעי התקשורת, הם כי ניתן להגיע להצלחה במהירות רבה וללא מאמץ. סיפורי התהילה על המצליחנים כמעט ואינם מזכירים את הקשיים עד להצלחה.
במציאות הילדים נוכחים לדעת כי לא קל להגיע להצלחה.
הסתירה בין המסרים המועברים לילדים לבין המציאות יוצרת תחושה של "משהו אצלי לא בסדר".
לכן, חשוב לדבר עם הילדים ולאפשר להם להבין כי הצלחה מושגת באמצעות מאמץ, עקביות, מיקוד במטרה, יתרון תחרותי, מומחיות ועוד.
בחיי היום יום נעודד את הילדים להתמודדות עם קשיים. התמודדות זו היא מעין הזדמנות לתרגול שיטות ודרכים להתגבר על קשיים, כך שבעתיד יוכלו להתמודד בהצלחה עם קשיים מורכבים יותר ואף לראות בהם הזדמנות לצמיחה. כך אפשר לבנות את החוסן של הילדים.
דוגמה ליזם הרואה בקושי הזדמנות:
דייב וייסר, מייסד ומנכ"ל Gett, חברה ישראלית עם פעילות בינלאומית לשיתוף נסיעות באמצעות נהגים מקצועיים, סיפר את סיפורה של Gett באירוע של "תגלית" ב-9.2019.
למי שאינו מכיר את חברת Gett, נסביר כי אם כולם ישתמשו בשירותי Gett או בשירותי נסיעה שיתופיים דומים, אז הרבה נהגים יוותרו על החזקה של מכונית פרטית.
דייב שאל את הקהל: "למי יש רכב פרטי?" ורוב הקהל הרים יד.
תגובתו האופטימית של דייב היתה: "יש לנו עוד הרבה עבודה. יש כאן פוטנציאל שוק גדול"
גישתו האופטימית של דייב סייעה לחברה גם בתחילת הדרך, כשהם היו צריכים לגייס כסף ממשקיעים, ולדבריו, הוא הגיע לכל המשקיעים בישראל, אבל אף קרן הון סיכון לא רצתה להשקיע בחברה. רק בהמשך המצב השתנה.
כיצד חברה הפכה קושי להזדמנות?
ב-2021 חברת Under Armour נקלעה לקושי. היא התכוונה להשיק מהדורה מיוחדת של נעלים לציון שיא חדש שהשיג Stephen Curry שחקן הכדורסל ב-NBA. אבל הבעיות הלוגיסטיות שהביאה איתה הקורונה אילצו אותה לעשות שינוי.
המהלך שהחברה עשתה היה לצאת עם נעליים וירטואליות לעולמות המשחקים והמטאוורס. כך החברה השיקה את נעלי Genesis Curry בשלוש פלטפורמות מטאוורס: Decentraland, The Sandbox ו-Gala Games.
המהלך הזה התברר כמבריק. החברה נכנסה לשוק חדש של פרטי אספנות דיגיטליים, שעד אז לא היתה בו. זהו שוק המתנהל במטבעות NFT, ומחיר הנעליים הוירטואליות הגיע למאות דולרים, כשקהל היעד הוא גיימרים.
גם באתר התכנית באנגלית כתבנו על האופטימיות כמנוע ליזמות: Optimism is Essential for Successful Entrepreneurship
