תכנית יזמות לילדים™
חינוך ליזמות כבר מגיל צעיר

054-4803863

דף הבית >חינוך ללמידה

חינוך ללמידה ולרכישת ידע
מאת: גלית זמלר

חינוך ללמידה ולרכישת ידע מעודדים יזמות

רכישת ידע היא תהליך שמתחיל בילדות ואינו מסתיים בשום שלב שהוא. יזם - במיוחד בעולם המתקדם של היום - נדרש לתהליך למידה מתמשך, הידע הנרכש מקנה ליזם יתרונות רבים המסייעים לו להצלחה.

איסוף מידע

היזם:
בתהליך הקמת מיזם, צריך היזם לאסוף מידע רלוונטי כדי להבין היטב את הסביבה בה אמור לפעול המיזם.

המידע הוא מגוון ומתחומים שונים: מידע טכני על המוצר, מידע על המתחרים, מידע על הסביבה החוקית בה פועל המיזם, מידע על קהל היעד ועוד.

אי איסוף מידע יכול להוות נקודת כשל עבור היזם ולהוריד לטמיון השקעה רבה, ובפועל היו מקרים רבים שבגלל חוסר ידע מיזמים נכשלו.

דוגמה:

ב-3/2016 פורסם כי אפקליקציית Sync.me נחסמה לשימוש בישראל.

לוגו של חברת sync.me


האפליקציה מאפשרת לקבל מידע אודות המתקשר אליך לטלפון הנייד בהתאם למידע הקיים לגביו ברשתות החברתיות, היות והיא יודעת לסנכרן בין מספרי הטלפון של אנשים לבין הפרופילים שלהם ברשתות החברתיות.

על פי הפרסומים, למרות שמדובר באפליקציה פרי פיתוח ישראלי, היא נחסמה לשימוש ולהורדה בישראל בהוראת משרד המשפטים;

"מבדיקה שבוצעה על ידי רמו"ט (ר"ת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים) בעניין הפעילות של חברת סינק.מי בע"מ עלה כי קיים יסוד סביר להניח כי המידע הכלול במאגר המידע נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות".

דוגמה זו ממחישה כי עלינו להכיר היטב את הסביבה החוקית בתחום המיזם שלנו.

מודול 6 בתכנית לילדים עוסק באיסוף מידע. אנו שמים דגש על חשיבות הכרת הסביבה החוקית בה אנו פועלים מהיבטים שונים, דנים באפשרות שאנו איננו יודעים את כל ההיבטים המשפטיים וכיצד עלינו להתקדם עם המיזם מבלי לעבור על החוק.

בנוסף, אנו נחשפים לדוגמאות של מיזמים שנסגרו או נכשלו כתוצאה מאי ידיעת החוק ועד כמה המחיר יכול להיות כבד.

המטרה היא להפיג את החשש מהקמת מיזם, רק משום שאנו חוששים מכישלון שנובע מאי ידיעת החוק - יש דרכים להתגבר על אתגרים אלו, והם נלמדים בכיתה.

הרחבת אופקים, כישורים ותחומי העניין

היזם:
תחומי העניין אליהם נחשף היזם עם השנים מסייעים לו להתמקד במיזם שבחר. בנוסף, בתחילת דרכו נדרש היזם להכיר תחומים רבים ולהשתמש בכל הכלים והידע שברשותו, כדי לחסוך בהוצאות ולעבוד ביעילות.

כילדים לא תמיד ברור לנו מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים, אך ככל שנרחיב את תחומי הדעת שלנו והתחביבים, וככל שנחשף לתחומים שונים כך נאפשר לעצמנו לדעת מה יותר מעניין אותנו, מה אנחנו יותר אוהבים ומה פחות, ובעתיד נוכל לבחור במה לעסוק. האלטרנטיבה לכך היא להיקלע לעיסוק אקראי מכורח הנסיבות. גם עיסוק או תחביב שקשה לראות את תרומתם להצלחתנו בעתיד, יכולים להתגלות כמועילים.

כדי להמחיש נקודה זו, מומלץ לקבל השראה מיזם ולצפות בדברים שנשא סטיב ג'ובס ב-2005 וללמוד ממנו כיצד למידה והעשרת הידע יכולים לסייע בעתיד.

כדוגמה הסיפור של גלית זמלר:
"כילדה הפעלתי את הילדים בבניין בשעות אחה"צ ובחופשות, כמו כן את ימי ההולדת של אחיי הצעירים ממני אני הפקתי והפעלתי – אהבתי את התחום, אך עם השנים התרחקתי ממנו מאד, וכלל לא עסקתי עם ילדים. תמיד ידעתי שיש לי גישה לילדים, אך התמקצעתי בתחומי הניהול העסקי. אבל החשיפה הזו מהילדות, הועילה לי מאד בגיל מאוחר יותר להבין שאני יכולה לשלב את שני התחומים יחד וגם להנות."

דוגמה נוספת:
דוגמה זו ממחישה כיצד תחומי עניין שונים, שכביכול חסרי משמעות, יכולים לסייע ליזם: אבישי המבורגר, יועץ ומאמן עסקי ואישי, כתב ספר בהוצאת אופוס "לעשות עבודה מהצחוק". את התוכן הוא שאב מניסיונו העשיר בניהול, ואת האיורים לספר הוא אייר בעצמו, ועל כך הוא אומר: "בכל ישיבה או פגישה אפשר לראות אותי משרבט. זה אובססית נעורים, שמלווה אותי עשרות שנים, ובספר נתתי לה את הביטוי הפומבי הראשון שלה".

דוגמה נוספת:

לוגו של חברת מקדונלדס

ריי קרוק אשר הפך את מקדולנד'ס לרשת המוכרת לנו, עשה זאת הרבה בזכות בחירת מיקומים מוצלחים לסניפי הרשת, הנגישים לקהל הרחב. לכאורה אין קשר בין מזון לנדל"ן, אך ריי קרוק עסק בצעירותו בתחום הנדל"ן, ניסיון זה תרם להצלחתו בעסקי המזון.

להיות מומחה בתחומך

להיות מומחה בתחומך


היזם:
סיכוייו של היזם להצלחה גדלים משמעותית כאשר הוא בוחר בתחום בו יש לו יתרון יחסי ומומחיות. המומחיות היא ביחס למתחרים בשוק.

מומחיות בהגדרתה המילונית (אבן שושן) פירושה: בקיאות וידיעה במקצוע מסוים.

כדי להיות מומחה בתחום מסוים דרושה השקעה, ומלקולם גלדוול מציין בספרו "מצוינים, ממה עשויה הצלחה" כי "התמונה העולה ממחקרים כאלה היא שנדרשות עשרת אלפים שעות תרגול כדי להשיג את רמת השליטה הקשורה למומחיות ברמה עולמית – בכל תחום".

דיון עם ילדים:
איך נהפוך למומחים בתחום מסוים? האם אנחנו כבר יודעים במה אנחנו רוצים להתמחות? למה דווקא בתחום זה?

עורכי דין הם דוגמה טובה למתמחים בתחום מסוים ומכאן נובע יתרונם היחסי על פני אחרים באותו תחום ספציפי.

גם ילדים בינם לבין עצמם מחשיבים את עצמם למומחים בתחומים שונים: האחד בכדורגל, השני בלימודים, השלישי בנגינה והרביעי כבדחן וכו' – אלו תחומים קלים יחסית להגדרה כי הם מוחצנים, ויש ילדים שכביכול לא מומחים בכלום, אותם ניתן לעודד על מה שהם, שהרי לכל ילד הייחוד שלו והכל עוד לפניו.

התקדמות מדורגת ולמידה מניסיון


לניסיון יש משמעות רבה בהצלחתנו בעתיד, ולכן חינוך ליזמות הוא גם חינוך ללמידה מניסיון בין אם מניסיוננו שלנו ובין אם מניסיונם של אחרים.
התקדמות מדורגת מאפשרת לנו ללמוד מניסיון.

התקדמות מדורגת ולמידה מניסיון

היזם:
על אף שחזונו הוא גדול ובעל משמעות עבורו, היזם מתחיל בצעדים קטנים, על מנת לאפשר לעצמו ללמוד תוך כדי הגשמת חזונו ולתקן את פעולותיו במידת הצורך.

התחלה בצעדים קטנים המקדמים את היזם לעבר חזונו, מפחיתה סיכונים ומאפשרת ליזם לבחון את היתכנות המיזם וללמוד מטעויות.

התחלה הדרגתית מאפשרת לנו להתנסות, וכשאנו מתנסים אנו בודקים את מידת ההצלחה (ניסוי ותהייה) ואם הצלחנו - אנחנו מתקדמים לשלב הבא.

המשמעות של "להתחיל בקטן" נקראת בשפה המקצועית "פיילוט", וכפי שמוגדר בויקיפדיה: "… המושג…פיילוט מתייחס להפעלה ניסיונית של מיזם כלשהו, לשם צבירת ניסיון ותיקון טעויות קודם להפעלתו בהיקף מלא".

למרות הכתוב כאן, נציין, כי לא תמיד הפיילוט מוכיח יכולת לגבי הפעלת המיזם בהיקף מלא, ובמיוחד כשמדובר במיזמים ובפרויקטים מורכבים, כמו מערכות תוכנה מורכבות – ישנם מצבים שהפיילוט מוכיח יכולת בהיקף מצומצם, ואילו בהיקף גדול יותר, ישנם קשיים ובעיות, שהפיילוט לא מאבחן.

ובכל זאת, לניסיון ולהתחלה המדורגת יש חשיבות רבה להצלחה העתידית.

דוגמאות להתחלות הדרגתיות:

שיגור חלליות:
ההתקדמות בשיגור חלליות לחלל בוצעה בשלבים: תחילה שיגרו הרוסים את החללית ספוטניק 1, בעקבות הצלחת שיגור זה הם שיגרו לאחר חודש ימים את ספוטניק 2, אלא שהפעם הם העלו על החללית גם בעל חיים – הכלבה לאיקה, ורק כמה שנים אחר כך שוגרה לחלל חללית מאוישת.

דוגמאות מעולם היזמות:

שירותי קייטרינג:
יזמת השואפת להקים חברת קייטרינג סיפרה כי היא נמצאת בתחילת דרכה, ובשלב התחלתי זה היא מכינה ארוחות מהמטבח הביתי לאירועים בסדר גודל קטן. התחלה זו מאפשרת לה להכיר את התחום באופן זהיר ומחושב מבלי להיכנס להוצאות גדולות, המסכנות אותה מבחינה כלכלית.

בנייה למגורים:
ליטל גינדי סיפרה בכתבה שפורסמה במגזין Lady globes (אוגוסט 2010) על צמיחת חברת "גינדי החזקות": "את המגרש הראשון רכשו ב-2001 בעזרת הון עצמי והלוואה בערבות אביהם, לבניית 36 דירות...מאז ועד היום מכרו כ- 3,500 דירות...לא עוד פרוייקטים של עשרות דירות, אלא מאות דירות..."

התחלות קטנות עם ילדים:

התחלות קטנות עם ילדים

התחלות קטנות בקרב ילדים באות לידי ביטוי בתחומים רבים: כשהם לומדים לצעוד, לקרוא, לתפוס כדור ועוד. כשאנו המבוגרים רוצים לעודד את הילדים בתחום כלשהו, עלינו לעשות זאת בהדרגה.

רכישת ידע

היזם:

דרכי הלמידה של היזם שונות ומגוונות, ולאו דווקא "מסודרות":

יזמים לומדים עם הניסיון, לומדים מיזמים אחרים, לומדים מספקים / מלקוחות / ממתחרים ומהסביבה בכלל, לומדים ומקישים מתחומים שונים, לומדים במוסדות ובקורסים, ולומדים בכוחות עצמם ממקורות מגוונים (ספרים, אינטרנט, טלוויזיה, קבצי שמע ועוד).

הצורך ללמוד ולדעת עוד הוא צורך תמידי, הנובע מרצונו של היזם להשתפר ולהצטיין בתחומו ובכך לשמור על יתרונו התחרותי בשוק.

איש ליד מכונה

דוגמה:

סטף ורטהימר בספרו: "איש ליד מכונה" בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד מספר על הצורך שלו ברכישת ידע:

"במעבדה של פרופ' גולדברג למדתי המון, אך התחלתי להבין שהיעדר ההשכלה הבסיסית שלי מהווה מכשול והרגשתי שבולמים אותי. אמנם הייתי נער, אבל כבר חסר סבלנות ורציתי ללמוד ולהתקדם יותר מהר. התחלתי לקורא וללמוד בעצמי חומר מקצועי קשה ולנסות להיות, בהיעדר אפשרות אחרת, אוטודידקט".

לימוד לשון ושפה


היזם:

בבואו לשווק את המוצר/השירות שלו מעביר מסרים ללקוחות הפוטנציאליים, בין אם מסרים אלו כתובים או מדוברים עליהם להופיע בשפה תקנית, אחרת הרושם הראשוני שנוצר לגבי המוצר/השירות הוא שלילי, גם אם אינו מעיד דבר לגבי המוצר / השירות המוצע.

ראשית נציין כי גם על תכנית יזמות לילדים לשפר תחום זה.

הדרך שלנו להביע את עצמנו, את רצונותינו והשקפותינו היא באמצעות השפה המדוברת או הכתובה. כקוראים וכמאזינים אנו נוטים לקרוא, להקשיב ולהבין טוב יותר כשהעברית היא תקנית.

דמיינו לעצמכם מודעה עם טעויות כתיב, איזה רושם הייתם מקבלים לגבי בעל המודעה או לגבי המוצר / השירות המוצע?

מעבר לזאת לשפה תקנית יש תפקיד בבניית הביטחון העצמי שלנו לבטא את עצמנו, אפשר לראות זאת אפילו בטוקבטים באינטרנט, כשמישהו כותב עם שגיאות כתיב, מייד יש מי שלועג לו על כך, מבלי להתייחס לתוכן הכתוב – וכך אפילו בכתיבה אנונימית של טוקבקים, הביטחון של הכותב בשגיאות - נפגע.

לכן, שימוש בשפה תקנית בבית ובבית הספר, חושף את הילדים כבר מגיל צעיר לשפה נכונה, ומקל עליהם בעתיד את היכולת לבטא עצמם באופן הטוב ביותר ובביטחון.

דוגמה מעולם התוכן של היזמים:

נעמה (שם בדוי) מעצבת תדמית, הוזמנה להרצות בפני קבוצת נשים, שרובן הגדול מתחום ההוראה. על אף שנעמה בקיאה בתחומה והרצאתה קולחת ומעניינת, נעשו בה שגיאות לשוניות רבות. שגיאות אלו צרמו לחלק מהיושבות בקהל, והן תיקנו בקול רם את נעמה על כל שגיאה.

התוצאה: קושי של המרצה ושל הקהל להתרכז בתוכן ההרצאה, וכן פגיעה בביטחון העצמי של המרצה לשוב ולהופיע בפני קהל.

אציין, כי במקרה של נעמה, על אף שכבר איננה צעירה, אך כיאה ליזמת, היא דאגה לשפר את העברית השגורה בפיה, וכיום היא מרצה ללא שגיאות וללא חשש, ואף כותבת תכנים באינטרנט בתחום התמחותה.

דוגמה נוספת מעולם התוכן של היזמים:

עלות קורס שתכניו נשלחים אל התלמיד בדואר אלקטרוני היתה כמה אלפי שקלים. את הקורס הכין יזם בעל תואר דוקטור. כשהשיעור הראשון הגיע אל התלמיד בדוא"ל חשכו עיניו, היו שם הרבה מאד שגיאות כתיב. לתלמיד היה קשה להתרכז בתוכן בגלל אותן טעויות, והתחושה הראשונית שלו היתה, שכנראה מדובר בקורס לא מקצועי, ועליו לבטל את הרישום לקורס.

הרושם הראשוני חשוב מאד, לעיתים הוא המכריע לגבי רכישת מוצר / שירות.

בסופו של דבר בגלל הנוחות בלימוד הקורס באמצעות הדוא"ל, החליט התלמיד לתקן את השגיאות ולהתעמק בתוכן, ומצא שהתוכן מקצועי לחלוטין.

לימוד מתמטיקה

ללמוד מתמטיקה

היזם:

יזם עסקי צריך שיהיה לו מודל עסקי ולשם כך הוא מחשב הוצאות, הכנסות, רווחים, מכין תמחירים, מחשב עמלות ועוד, ולכן עליו להשתמש בכלים שרכש בלימודי המתמטיקה. היכולת להתנהל נכון מבחינה כספית, מצריכה אף היא ידע בסיסי בחשבון.

לרוב מדובר במתמטיקה פשוטה, אך כשהעסק מתפתח, ולפעמים עוד בשלב גיוס ההון, החישובים הופכים למורכבים יותר, ולכל אחוז יכולה להיות השפעה גדולה על הרווח.

התעסקות עם מספרים כבר בגיל צעיר, תסייע לילדים לחבב את מקצוע המתמטיקה. אפשר להתחיל עם ספירת מדרגות כשעולים או יורדים, משחקי כמויות (איזו קבוצה גדולה יותר), שימוש בחפצים שילדים אוהבים כדי לשחק עימם משחקי חיבור וחיסור (כמו בובות, קלפים ופרטי איסוף שונים).

בספר "מצוינים, ממה עשויה הצלחה" מלקולם גלדוול משווה בין ילדים אסיאתיים המגלים כישרון למתמטיקה לעומת ילדים מערביים, ובין היתר הוא כותב על הילדים האסיאתיים: "...הם נוטים קצת יותר ליהנות ממתמטיקה, ואולי מפני שהם נהנים קצת יותר ממתמטיקה, הם מוכנים להשקיע בה יותר ולהשתתף יותר בשיעורי מתמטיקה ולעשות את שיעורי הבית שלהם וכן הלאה, במין מעגל קסמים".

הניסיון מראה כי הנאה מעודדת למידה בכל תחום, ואנו כדמויות מחנכות יכולים לגלות יצירתיות ולשלב הנאה בלימוד הילדים.

דוגמה:

מקרה שארע לגלית זמלר הממחיש את החשיבות בידע מתמטי; "באחד מתפקידיי בעבר נוצר חלון הזדמנויות לשינוי שיטת התמחור, זיהיתי את ההזדמנות והצעתי להנהלת החברה חישוב כלכלי שונה מזה שהיה נהוג שנים. החישוב עשוי היה לחסוך לחברה כסף רב – אם רק היה מאומץ. אך מאחר שהחישוב לא הובן ע"י מקבלי ההחלטות, הוחלט שלא להשתמש בשיטה שהצעתי בעוד המתחרים מיהרו לאמצה."

לימוד ספרות

היזם:

היזם צריך בסופו של יום לשווק את עצמו ו/או את השירות/המוצר שלו, וכדי לעשות זאת בהצלחה הוא משתמש (גם אם אינו מודע לכך) בכלים הנלמדים בשיעורי ספרות.

אייל לינור, בעל טור קבוע במגזין "ליידי גלובס" היטיב להביע את חשיבות לימוד מקצוע הספרות בגיליון 6/2010 תחת הכותרת:"איך הפסדתי שיעור לחיים".

הנה קטע מהטור: "אם היה לי קצת יותר שכל, הייתי מבין שהטכניקות שלימדה המורה לספרות בשיעורים המשמימים של 1983 עומדים להיות כלי הנשק העתידיים במלחמות השיווק של 2010...מי שלא שולט בכלים ספרותיים עומד למצוא את עצמו לא רלוונטי בעולם השיווק של העתיד".

באותו טור מסביר אייל לינור כיצד הסיפור, המטאפורה, ההאנשה, הדימוי, ההגזמה והסינתזה – הם טכניקות להעברת מסרים שיווקיים.

לנו כהורים וכמחנכים קל מאד לחבב על הילדים את מקצוע הספרות, שהרי כבר מגיל צעיר, עוד לפני שהם יודעים לקרוא בעצמם הם מתעניינים בספרים ורוצים לשמוע סיפורים, עלינו רק להתמיד בכך.

ללמוד ספרות

יזמות והצלחה בלימודים


האם ציונים גבוהים בתעודה הכרחיים כדי להצליח בחיים?

חלק זה מוקדש למורים ולתלמידים שהלימודים הם לא הצד החזק שלהם.

למורים - כדי לסייע לכם לראות את האור בתלמידים, שמסיבות שונות אינם מצליחים בלימודים.

לתלמידים - כדי שתבינו, שאמנם לימודים הם דבר חשוב, שבהחלט יכול לסייע להצלחה בחיים, אך אם מאיזושהי סיבה, אתם מתקשים בלימודים, אל תתנו לזה להשפיע על הביטחון העצמי שלכם ועל האמונה בעצמכם שאתם יכולים להצליח ובגדול.

הלימודים חשובים, הם מקנים לנו כלים, פותחים בפנינו עולם שלם של ידע והזדמנויות.

ובכל זאת אפשר להצליח בחיים גם ללא ציונים גבוהים בלימודים.

לכל אחד מאיתנו יש יתרונות שונים אותם אפשר למקסם ולתעל למקומות של הצלחה. חשוב שנדע שמגיע לנו להצליח, ושאנו מסוגלים להצליח - גם אם בדרך שונה מהמקובל.

מובאות כאן כמה דוגמאות של יזמים שהצליחו וזאת למרות שכתלמידים הם לא היו מוצלחים במיוחד.

היזם יחיאל ספקטור

יחיאל ספקטור


כתלמיד עם דיסלקציה סיים את לימודיו ללא תעודת בגרות.

אך פיתח ושכלל יכולות טכניות ויכולות הערכה מצויינות והבנה בתהליכים ובאלטרנטיבות - יכולות אלו סייעו לו לפתח טכנלוגיות מהמובילות בעולם, ולרשום 17 פטנטים.

כמו כן יכולות אלו וכן היכולת לזהות הזדמנויות סייעו לו בצעירותו לזהות פער בין הקדמה הטכנולוגית לבין תחום כיבוי האש.

כך החליט להקים את מפעל ספקטרוניקס בפריפריה, המתמחה בעולם כיבוי האש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

בסרטון אודות יחיאל ספקטור, שהופק ע"י תלמידי מגמת תקשורת 2014 גרוס קרית גת, ניתן ללמוד על מאפיינים ויכולות נוספים של יחיאל כיזם.


היזם רמי לוי

רמי לוי שיווק השקמה


כמו אצל יחיאל ספקטור, גם לרמי לוי הפריעה הדיסלקציה בלימודיו בבית הספר: בכיתה ד' נאלץ להישאר כיתה, ובסופו של דבר סיים רק 8 שנות לימודים.

בגיל 14 החל לעזור בפרנסת המשפחה. כשהשתחרר מהצבא עבד בחנות המשפחתית בשוק מחנה יהודה.

סיפורו של רמי לוי מאז אותה חנות קטנה ועד לרשת "רמי לוי שיווק השקמה" הפרוסה בכל רחבי הארץ - ידוע, וניתן למצוא אותו ברחבי הרשת.

מוצג כאן את הראיון שערך דר' יורם ארבל עם רמי לוי בו הוא מספר את סיפורו.

ניתן להבחין באופטימיות המאפיינת את רמי לוי כבר מהיותו ילד, אשר סייעה לו למצוא בכל רע גם את הטוב.

נזכיר כי האופטימיות היא אחד ממאפייני היזם, ומסייעת לו להצליח.


קראו גם את סיפורו של אלון ועד כמה למילים של המורה יש השפעה על התלמיד.