תכנית יזמות לילדים™
חינוך ליזמות כבר מגיל צעיר

054-4803863

דף הבית >טיפוח הערכה עצמית גבוהה

טיפוח הערכה עצמית גבוהה לעידוד יזמות
מאת: גלית זמלר

טיפוח הערכה עצמית גבוהה לעידוד יזמות

יזמים בעלי הערכה עצמית גבוהה מעיזים יותר, לוקחים על עצמם אחריות גדולה יותר ומשיגים יותר, לכן טיפוח הערכה עצמית גבוהה כבר בילדות יאפשר צמיחה והגעה להישגים.

קל יהיה לנו לטפח הערכה עצמית אם רק נקבל את תפיסתו של רבי נחמן מברסלב שאמר:
"דע לך שכל רועה ורועה, יש לו ניגון מיוחד משלו.
דע לך שכל עשב ועשב, יש לו שירה מיוחדת משלו..."

האומץ לשאול שאלות

האומץ לשאול שאלות


היזם:
כבר בתחילת דרכו, מבין היזם כי עליו ללמוד הרבה על מנת לקדם את המיזם שלו. חלק מתהליך הלמידה נעשה באמצעות שאלת שאלות. יזם שיחשוש לשאול ייאלץ ללמוד את הדברים בדרך הקשה.

לכל אחד מאיתנו יש תחומים בהם הוא מבין טוב יותר מאחרים, ותחומים שבהם הוא מבין פחות. יתכן אפילו שבתחומים מסוימים אנחנו בורים לגמרי, אך אין הדבר מעיד על יכולתנו להצליח בחיים, ולכן אם אנו מוצאים לנכון לשאול שאלות -כדאי שנעשה זאת ללא חשש.

בפועל, לעיתים אנו נוטים שלא לשאול שאלות, על מנת שלא לפגוע בתדמית שלנו, ומתוך רצון שלא לחשוף את חוסר ידיעותינו. אם זו הסיבה שבגינה איננו שואלים שאלות, אזי הדבר מעיד דווקא על חוסר ביטחון עצמי שלנו. אדם השואל שאלות, הוא אדם בעל הערכה עצמית גבוהה, ואין לו כל בעיה לחשוף שאינו יודע או אינו מבין נושא כלשהו.

דוגמה:

ראשית, התנצלות על הזכרת דוגמה זו מפאת כבודו של האדם, אך דוגמה זו ממחישה היטב את הנושא:

לאחד משרי הביטחון שלנו נערך סיור בצפון הארץ, הוא קיבל לידיו משקפת על מנת להשקיף על האזור.

למרות שלא ראה דבר, הוא לא שאל מדוע הוא אינו רואה, משום שכפי הנראה, חש שישנה ציפייה של הסביבה מאדם במעמדו לדעת כיצד משתמשים במשקפת, ואם היה שואל, יתכן והיה פוגע בתדמיתו הציבורית. אבל אדם בעל ביטחון עצמי והערכה עצמית גבוהה כן היה שואל, ולא חושש ששאלה שכזו תפגע במעמדו.

מקור החשש מפני שאלת שאלות נובע, כנראה, מאותם ימים בבית הספר או במפגשים חברתיים שונים בהם היה מי ששאל שאלה וכתגובה, היו מי שגיחכו, לעגו ולמעשה דיכאו את הרצון לשאול שאלות ולקבל תשובות. הפיתרון לכך נעוץ בחינוך לסובלנות.

מניסיון למדנו כי במקרים רבים ישנם אנשים מבין הנוכחים, שהיו רוצים שמישהו אחר יקום וישאל שאלה שהם לא מבינים, ואם אין אחד כזה הם לא ישאלו בעצמם. עוד למדתי, כי פעמים רבות אלו שמגחכים למשמע שאלתך, הם עצמם אינם יודעים את התשובה הנכונה, אם משום שאינם מומחים בנושא או משום שלא באמת הבינו את השאלה, והגיחוך מעיד על חוסר הבנה, חוסר ביטחון עצמי ויוהרה.

שאלת שאלות חשובה גם כשנראה שהכל ברור, משום שישנם מקרים בהם צד אחד מתכוון ל-X וצד אחר ל-Y, שני הצדדים בטוחים לגמרי שהבינו זה את זה, אבל רק שאלת שאלות וקבלת תשובות מבררים את העניין לאשורו. כבר קרו לא מעט מקרים בהיסטוריה של טעויות שנבעו מחוסר הבנה בין הצדדים, כמו המהלך הצבאי החשוב ביותר במלחמת ששת הימים , עפ"י ספרו של ד"ר אורי מילשטיין.

וכשמדובר בילדים:
כדמויות מחנכות עלינו לעודד אותם לשאול שאלות ולאפשר להם לקבל תשובות מספקות. ואם נדמה לנו שהשאלה היא שאלה "מיותרת" אפשר לבקש לשמוע מהילד מה לדעתו התשובה לשאלה, ומתשובתו להבין מדוע הוא העלה אותה.

פיתוח חשיבה עצמאית וחיובית


היזם:
מנהיגים, ממציאים ויזמים מצליחים הם אלו שאינם חוששים להביע את דעתם וללכת בדרך משלהם, גם אם אינה מקובלת על הסובבים אותם.

כדמויות סמכותיות כדאי לעודד את הילד להביע את דעתו גם אם היא שונה מזו של הקבוצה / המשפחה – זו הדרך לעודד אותו לחשיבה עצמאית.

סביר להניח, שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה שהילד שלו ינהג כמו אותה קבוצת הסטודנטים שהשתתפה במחקר של סולומון אש אשר חקר את נושא השפעת הלחץ הקבוצתי, ונכנעה ללחץ:

מתוך: ויקיפדיה ניסוי הקונפורמיות של אש

סולומון אש

הניסוי מצא כי על אף שברור כי הקו השמאלי שווה באורכו לקו C, הרי שתחת השפעת לחץ קבוצתי של משתפי פעולה עם הנסיין, היו סטודנטים שהסכימו עם תשובה שגויה שנאמרה על ידי קבוצת משתפי הפעולה.

דוגמאות לאנשים שבחרו בחשיבה עצמאית וחיובית בניגוד לסביבה המדכאת:

אנשים בעלי חשיבה עצמאית וחיובית, מסוגלים לקחת את הרעיון שלהם לשלב הביצוע, גם אם סביבתם אינה מאמינה כי ניתן לממש את הרעיון, כך בדוגמאות שלהלן:

  • בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים – "כולם אומרים שאני משוגע, כי זה מה שאני רואה, ואני רואה פתרון אחד: יציאת היהודים מאירופה והקמת מדינה ליהודים במולדתם ההיסטורית."(מתוך נאומו של בנימין נתניהו בכנסת ב-24.5.2005)

  • אליעזר בן יהודה, יוזם החייאת השפה העברית - נחשב בהתחלה על ידי הסובבים אותו למשוגע: "בכור הילדים, איתמר בן-אב"י, לא הוציא הגה מפיו עד גיל שלוש. אבל החששות, שמא שיגעונו של אביו יגרום לילד פיגור שכלי, התבדו." (מתוך הספר: "עמוד האש" מאת יגאל לוסין, בהוצאת כתר)

  • האחים רייט פיתחו והטיסו את המטוס הראשון – אך לטיסתם הראשונה העיתונות לא הגיעה לסקר את האירוע, משום ששני האחים נחשבו במידת מה ללא שפויים ורק 4 מבוגרים, בנוסף לאחים רייט, וילד אחד, היו נוכחים באותו רגע היסטורי.

  • מריו לוי - מייסד הארגון לחקלאות האורגנית בישראל- אמר בראיון לעיתון " הארץ": " זה לא היה פשוט בהתחלה. כשאמרתי לראשונה את צמד המלים 'חקלאות אורגנית' חשבו שאני משוגע."

  • ד"ר דוד הררי, חלוץ תכנית המל"טים (מטוסים ללא טייס) של ישראל - אמר בראיון לעיתון גלובס באומרו: "כשהתחלתי לעבוד על תכנית המל"טים, בתוך הבית, בתעשייה האווירית, צחקו עלי ועל אנשי הצוות שלי, כל זה היה לקראת סוף שנות ה-70 ורוב האנשים בחברה לא האמינו לי, כולל חברי מועצת המנהלים...באותו הזמן לא היו בכלל מל"טים בשום מקום והיינו צריכים לעשות יש מאין. היינו עקשנים, למרות שצחקו מאיתנו, אמרו לנו שאנחנו ילדים שמשחקים בצעצועים". מאז מיזם המל"טים הפך להצלחה משמעותית בארץ ובעולם.

מל

מל"ט "הרון" מתוצרת התעשייה האווירית


  • עם מכירת חברת "מי עדן" כתב דן נפתלי על מייסדה : "באותם ימים אנשים חשבו שהוא משוגע . אף אחד לא האמין שישראלים ישלמו על מים בבקבוק. והנה עברו השנים ונפתחו עוד חברות מתחרות, ולשלם על מים טובים הפך לתרבות בדיוק כמו באירופה".

תרגיל עם הילדים:
תרגילים של סיעור מוחות, הם דרך מצויינת לאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה להביע את דעתו ולהעלות רעיונות ופתרונות לבעיות מתוך חשיבה עצמאית וחיובית, מבלי שישמע ביקורת.

שיתוף בידע

שיתוף בידע


היזם:
יזמים, בעיקר מתחום השירות, זוכים להוקרה והערכה מן הקולגות והלקוחות כאשר הם משתפים בידע שצברו. השיתוף בידע מעיד על ביטחון, אמונה בעצמך והערכה עצמית גבוהה ללא חשש למעמדך.

גלית זמלר: "בחברה הישראלית שמירת הידע לעצמך, מעידה לדעתי, על חולשתו של האדם וחושפת את חששו למעמדו. תופעה זו מתרחשת במקומות עבודה בהם אין ביטחון תעסוקתי, או שמיקומו של העובד בהיררכיה יכול להיפגע. כאשר אדם חש ביטחון ובעל הערכה עצמית גבוהה הוא משתף ברצון את סביבתו בידע שצבר."

אנשים המשתפים את סביבתם בידע שלהם, יוצאים נשכרים:

  • הם נחשבים למומחים בתחומם.
  • הם מגלים פתיחות לסובבים אותם וכך גם בונים קשרים עסקיים וחברתיים.
  • הם זוכים להערכת הסביבה.
  • ויותר מהכל הם זוכים ללמוד הרבה מאד מסביבתם, משום שבעיני אותה סביבה הם נתפסים כמומחים, ולכן מתייעצים ומשתפים אותם בדעות, חוויות ובעיות – ובדרך זו המשתף מחכים ומועצם.

בנוסף, השיתוף מעודד אחווה והזדהות, ולכן מסייע לרתימת שותפים למחויבות להצלחה.

דוגמה מתחום העסקים:
בתקופה האחרונה אנו עדים להתפתחות משמעותית בתחום הרשתות החברתיות, תרמה לכך רבות הרשת החברתית "פייסבוק". אחד הכללים הבסיסיים ביותר בשיווק באמצעות רשתות חברתיות, הוא להפוך את עצמך או את העסק שלך למומחה בתחום על ידי העלאת תכנים מקצועיים ברשת, שיש בהם כדי לתרום לקהל היעד.

הגישה היא כי שיתוף בידע (לצד פעולות שיווקיות נוספות) יגדיל את מצבת הלקוחות.

אנשים המשתפים בידע מעידים בעצם השיתוף, על כך כי הם בעלי ביטחון והערכה עצמית גבוהה, ושאינם חוששים למעמדם. הם משדרים מסר האומר כי יש להם עוד הרבה ידע לתרום לנו.

זו גם הסיבה לכך שכיום ניתן למצוא מאמרים רבים באופן חופשי באינטרנט, לדוגמה מאמרים שנכתבו ע"י גלית זמלר.

כשמדובר בילדים:
שיתוף בידע בגילאים צעירים מתבטא בשיתוף פעולה.
משימות קבוצתיות, בעיקר מאתגרות בהתאם לגיל הילדים, מעודדות שיתוף בין חברי הקבוצה, רתימת הידע והיכולות של כל ילד לטובת ההצלחה במשימה.

זהירות מביטחון מופרז

היזם:
אחת הסיבות הנפוצות לכישלונותיהם של יזמים היא ביטחון מופרז; יזמים המאמינים שהם מבינים הכי טוב את התחום בו הם עוסקים, ומסרבים להקשיב לסביבה וללקוחות.

להלן שקופית המופיעה במודול השלישי מתוך תכנית יזמות לילדים העוסק בלמידה מכישלונם של אחרים.
שקופית זו מתייחסת לנושא של הביטחון המופרז.

שגיאות נפוצות של יזמים

יוסי יסעור בספרו "גם לכם לא היו מים חמים?" בהוצאת "מטר" מתייחס לביטחון המופרז כך:

"ביטחון יתר מתקשר גם לאופטימיות. רוב האנשים רואים את עצמם דרך משקפיים ורודים. הם מאמינים שהעתיד שלהם ורוד יותר מזה של זולתם, שהם טובים יותר מאחרים....

השילוב של אופטימיות וביטחון יתר גורם לאנשים להפריז בהערכת הידע שלהם וביכולתם לשלוט במצב, וגם להפחית בהערכת הסיכון הכרוך בפעולותיהם".

תופעה זו שמתאר יוסי יסעור, בולטת למדי כשמדובר ביזמים שהם אנשים טכניים; לעיתים, מבחינתם המוצר אותו הם מפתחים הוא הכי טוב שיש, ואותו בדיוק השוק צריך, ולכן המוצר ימכור את עצמו כמעט ללא מאמץ שיווקי.

אלא שהמציאות בדרך כלל היא אחרת, ומסתבר שיש כבר מוצרים מתחרים, ושיש ללקוחות דרישות לשינויים, ואם לא יעשו פעולות שיווקיות נכונות אזי המוצר לא ימכר מעצמו.

יכולת לבקש עזרה

לדעת לבקש עזרה

היזם:

נדירים המקרים בהם יזם יודע ויכול להקים מיזם ולהביאו להצלחה בשוק אר ורק בכוחות עצמו. לרוב יזדקק היזם לעזרה.

היכולת לבקש עזרה נובעת מהערכה עצמית גבוהה: אדם המבקש עזרה מכיר ביכולתיו אך גם במגבלותיו ואיננו חושש להציף אותן וליידע אחרים בצורך שלו בעזרה.

העזרה המבוקשת יכולה להיות בכל תחום שהוא, ובלבד שנכיר בכך שאנו זקוקים לעזרה.

אד מלבסקי המכיר את תחום היזמות מכל היבטיו מדבר על כך בסרטון שהופק לקראת שבוע היזמות העולמי ב-2010.

הצפייה בסרטון באתר Ynet עצה ליזם המתחיל: אל תתבייש לבקש עזרה.