מייקל ג'ורדן: "החטאתי יותר מ- 9,000 זריקות בקריירה שלי, הפסדתי יותר מ-300 משחקים, 26 פעמים התבקשתי לקחת את הזריקה האחרונה והמכריעה במשחק ופספסתי אותה, נכשלתי פעם אחר פעם בחיים. וזו הסיבה שאני מצליח."
הדרך ליזמות מוצלחת מלווה לעיתים בטעויות. הכרה בטעות ולקיחת אחריות, מסייעים ליזם להפיק לקחים ובסופו של דבר להצליח.
כבר מגיל צעיר ניתן לחנך את הילדים ללקיחת אחריות. הנטייה הראשונית שלנו היא לחפש אשמים, כך גם ילד קטן שלא מוצא את הצעצוע שלו, נוטה להאשים את הסובבים אותו, אך אם היה מחזיר את הצעצוע למקומו, הוא היה מוצאו בקלות.
לכן, אם נלמד לקחת אחריות לנעשה בחיינו, נוכל לתקן ולשפר את מצבנו.
היזם:
לוקח אחריות למעשיו ולתוצאות, משום שרק אם נכיר באחריות שלנו למעשים ולתוצאות, תהייה לנו היכולת להשתפר, להתקדם ולהגיע להצלחה.
יזם, המתייחס לתהליך היזמות שעבר, גם אם בסופו של דבר נכשל, כאל בית ספר מעשי לחיים, שבו הוא צובר חוויות ורוכש פרקטיקה בתחומים רבים, המזדמנים לו מעצם היותו סטארטאפיסט, יידע גם להמשיך מכאן הלאה עם תובנות מועילות.
יש אנשים שכשקורה להם משהו רע הם מחפשים את מי להאשים.
אם גם אנחנו נוהגים כך, איזה מסר אנו מעבירים לילדים? הרי אנחנו משמשים להם כמודל.
כשאני חושב או אומר שנכשלתי כי עשו לי כך וכך, או כי אחרים הכשילו אותי וכו', המשמעות היא שאני לא לוקח אחריות על הכישלון שלי, משום שאני מאשים מישהו אחר במצבי, גם אם זה לא מישהו מוגדר.
האשמת גורם אחר במצבנו מעידה על חוסר אמונה ביכולתנו להיות אחראים לגורלנו ולהצלחתנו.
לעומת זאת כשאנו מצליחים, אנחנו מייחסים את ההצלחה אלינו ולמאמצים שלנו. אבל רצוי גם לבדוק מדוע הצלחנו ולהסיק מסקנות, כדי שנוכל לשחזר את ההצלחה. כך נוהגים גם טייסי חיל האוויר הישראלי. לאחר כל תרגיל טיסה נעשה תחקיר, בין אם התרגיל הצליח ובין אם לאו, מתוך מטרה לשפר ביצועים בעתיד. מודל זה ראוי שייושם על ידי כל אדם השואף להצליח.
דוגמה מעולם הילדים:
כשילד מצליח בבחינה, גם אם אנו מרוצים, כדאי לברר מה הביא אותו להצלחה, כך גם הוא יידע מה עליו לעשות כדי להמשיך ולהצליח גם בעתיד. בדיוק באותה צורה כשילד נכשל בבחינה, נעזור לו לברר את הסיבות לכך, כדי שיוכל לשפר את הישגיו בעתיד.
דוגמה מעולם המבוגרים:
בתיה (שם בדוי) חיפשה ומצאה עבודה, היא מאד שמחה על כך וסיפרה על כך לחברותיה. כעבור שבוע היא פוטרה.
בתיה התלוננה ואמרה: "עשו לי עין הרע", אבל שיחה קצרה איתה העלתה את הממצאים הבאים:
ההמלצה לבתיה: קחי אחריות על מעשייך, גם אם את חושבת שאת צודקת, שהרי אם לא תסיקי מסקנות, ייתכן ותחזרי על אותן טעויות, ושוב תמצאי את עצמך מפוטרת.
קטע הוידאו שלהלן, לקוח מתוך אחד מסרטי "רוקי" ומעביר היטב את המסר של לקיחת אחריות על הנעשה בחייך, גם אם נתקלים בקשיים, וזאת מתוך אמונה בעצמך.
כולנו חווים בחיינו לצד ההצלחות גם כישלונות. האופן בו נתייחס לכישלונותינו ישפיע רבות על יכולתנו להתמודד עימן, להתגבר ולהצליח. התכחשות לכישלון או לטעות לא תעודד הצלחה.
היזם:
מכיר בטעויות, לומד מהן, סולח לעצמו ומשתפר.שהרי אם לא כך, יישאר תקוע ולא יתקדם.
כל אחד מאיתנו עושה טעויות, הטעויות הן חלק מהעשייה, שהרי לא סתם ישנו פתגם האומר: "מי שלא עושה לא טועה".
דוגמאות מתחום היזמות
יזמים רבים מעידים על עצמם שעשו טעויות רבות בתחילת דרכם, אך אלו לא מנעו מהם להמשיך עד להצלחה. להלן ציטוט של היזם אסף נעמן הלל מתחום הייעוץ העסקי לבניית עסק באינטרנט: "בתחילת דרכי עשיתי טעויות רבות, אך תוך כדי הניסיון הגיעה ההצלחה".
דב מורן, יזם סדרתי וממציא הדיסק און קי אמר בראיון למגזין G של עיתון גלובס ב-8/2018: "אין ספק שהייתי הולך באותה דרך. אני היום מה שהייתי רוצה להיות. עם הניסיון וההצלחות והצלקות והעבודה הקשה.
מה כן הייתי משנה? המון. עשיתי כל-כך הרבה שגיאות. הלוואי ויכולתי להימנע מרובן. הדבר המרכזי שהייתי משנה הוא שהייתי מתכנן טוב יותר לפני הקפיצה למים של כל אחת מהיזמויות שלי.
לכן היום אני מתעקש לשמוע מהיזמים שמגיעים אליי מה היא התוכנית העסקית, איפה המכשולים, מה התכנון שלהם ל'מה יקרה אם'".
כשמדובר בילדים
השאלה כיצד אנו תופסים את הטעויות של הילדים?, וכיצד אנו גורמים להם להתייחס לטעות?.
כאשר ילד טועה, האם הוא מבין שטעה? כמחנכים, במקום לכעוס עליו, אנו יכולים להסביר את הטעות, ואולי אפשר לתקן. ואם אי אפשר לתקן, נחשוב יחד כיצד ניתן ללמוד מהטעות כדי שלא יחזור עליה.
כבר מגיל צעיר עלינו לשמש עבורם יד מכוונת כדי שיוכלו להכיר בטעויותיהם, ויחד עם זאת להבין כי בידיהם היכולת לתקן, לשפר ולהצליח.
כאן כדאי להרחיב בשיחה, משום שלטעות אחת יכולות להיות הרבה ווריאציות, וילדים לא תמיד רואים זאת, כמבוגרים אנו רוצים ללמד את הילדים שלא לחזור על אותו סוג של טעות, ולאו דווקא על אותה טעות ספציפית.
ישנן טעויות הנתפסות בעיני הילדים ובעיקר בעיני המתבגרים כבלתי ניתנות לתיקון ואז הייאוש אוחז בהם, חינוך ללקיחת אחריות ולהתמודדות עם טעויות מעודד את הילדים לפתרון בעיות ולאופטימיות.
כשהילד מתקשה לסלוח לעצמו על טעות שלו, אנו יכולים לעודד אותו, ולהסביר לו כיצד הבנתו את הטעות יכולה לסייע לו בעתיד.
בעסקים ובחיים בכלל
יוסי יסעור בספרו: "גם לכם לא היו מים חמים? מדריך למניעת כשלים בקבלת החלטות" בהוצאת "מטר" כותב בעניין זה:
"קשה לנו במיוחד לפרוש בבת אחת, מבלי לנסות פעם נוספת. קשה לנו לקבל את העובדה שנכשלנו, ועוד יותר קשה לנו לקבל את המסקנה שלא היינו צריכים להתחיל בכלל".
ביל גייטס: "הלקוחות הכי לא מרוצים שלך הם מקור הלמידה הגדול ביותר של העסק שלך."
סטארטאפ, שרוצה לצמוח ולהצליח, צריך לאפשר מצד אחד מקום לטעויות ומצד שני לתחקר את הטעויות, ללמוד מהן ולהתפתח.
מדובר בתרבות שמאפשרת לשותפים ולעובדים להעז, לנסות וגם לטעות.
כאמור, ההכרה בטעויות ולקיחת אחריות עליהן הן חשובות, אך כדי שאלו יתקיימו עלינו לאפשר תהליך של למידה מאותן טעויות לצורך צמיחה.
גישה שמחפשת את מי להאשים, על מי לכעוס ואת מי לפטר בגין טעויות וכישלונות, היא גישה שאינה מעודדת חשיבה יצירתית, הגדלת ראש והתפתחות, ובסופו של דבר פוגעת בסיכויי ההצלחה של הסטארטאפ או של כל ארגון אחר.
דב מורן, יזם סדרתי ומשקיע, שיתף בפוסט בפייסבוק מדוע לדעתו, חברת מודו Modu שהוקמה ב-2007 נכשלה ונסגרה ב-2010. בפוסט הוא מסביר מדוע הוא לוקח אחריות על הכישלון ומסיים במשפט הבא: "נכשלת? תקום. תנער את הבגדים מהחול. תבין למה זה קרה כדי ללמוד ולשפר. וצא לדרך חדשה." זה בדיוק מה שהוא עשה.
דף זה מופיע גם באתר בשפה האנגלית Taking Responsibility for Encouraging Successful Entrepreneurship
