תכנית יזמות לילדים™
חינוך ליזמות כבר מגיל צעיר

054-4803863

דף הבית >חינוך לסובלנות

חינוך לסובלנות כאמצעי ליזמות מוצלחת
מאת: גלית זמלר

חינוך לסובלנות כאמצעי ליזמות מוצלחת

חינוך לסובלנות, מקורו בהבנה כי יש אחר ושונה ולכולם יש מקום בעולמנו.

חינוך לסובלנות נובע מענווה, הווה אומר: ברגע שאין תחושה של עליונות והתנשאות על פני האחר, קל לגלות סובלנות. יזם המגלה סובלנות מגדיל את סיכוייו להצלחה.

סובלנות לאחר ולשונה

היזם:
מגלה סובלנות לאחר ולומד ממנו.

לעיתים כשמישהו עושה או אומר דבר מה שלא מוצא חן בעינינו אנו מייד קופצים למסקנה לגבי מי הוא, אופיו, מטרתו ועוד, וזאת עוד לפני שאנו מבררים את מניעיו.

יזם בעל מוצר / שירות צריך לשרת את הלקוחות השונים. תמיד יהיו לקוחות חריגים, שיעלו טענות ודרישות – לפני שהיזם מחליט כי מדובר בלקוחות טורדניים, עליו להקשיב ולהבין את המקור לטענות ולדרישות, ורק אז לקבל החלטה האם להיענות ולשפר את המוצר / השירות או שלא. יתכן שבדיוק במקום הזה נמצאת ההזדמנות הבאה.

כאשר מדובר בילדים, ככל שמיומנויות הדיבור שלהם מתפתחות, הם מסוגלים לגלות יותר סובלנות לאחר ולשונה, אך זקוקים להכוונה מצד המבוגרים. לכן בשיחות שלנו המבוגרים עם הילדים, תפקידנו לעודד אותם לסובלנות, זאת לצד מתן דוגמה אישית.

לכבד את האחר ולא לזלזל

היזם:

מכבד את האחר והשונה, פוגש אנשים עם גישות ודרכי פעולה שונות, ולומד, שכן אין רק דרך אחת שהיא הנכונה והטובה להצלחה.

חינוך הילדים לכיבוד הזולת, ההבנה שמכל אחד אפשר ללמוד, ולכל אחד יש מה לתרום.

המשל הבא ממחיש זאת היטב:

משל האריה והעכבר

המשל הידוע של אזופוס על האריה והעכבר: עכבר טייל בשוגג על פני אריה ישן. התעורר האריה בכעס, תפס את העכבר בכפו ורצה לטרוף אותו.

העכבר ביקש מהאריה לחוס על חייו והבטיח שביום מן הימים ישיב טובה לאריה.

האריה הגדול והחזק צחק לדברי העכבר, משום שלא האמין שעכבר קטן וחלש יכול לעזור לו.

לא עבר זמן רב וציידים צדו את האריה ברשת. האריה שאג בכאב והעכבר, הגיע בריצה, כרסם את הרשת ושחרר את האריה לחופשי.

אמר העכבר: "גם עכבר קטן יכול לעזור לאריה גדול וחזק".

דוגמה מעולם התוכן של היזמים:

ד' הוא יזם המרכיב משקפיים, חכם, מנומס ואדיב. הוא נתפס ע"י מי שאינו מכיר אותו כ"חנון". ד' ניהל כבר מספר מו"מ עם אנשים וחברות וכמעט תמיד נתקל ביחס מזלזל כנושא ונותן. הדעה הקדומה הזו תמיד עמדה לצידו. ובסופו של דבר כל משא ומתן הסתיים כהישג עבורו. עד כדי כך שמנהל רכש בחברה גדולה בארץ אמר לו בתום משא ומתן ארוך ומייגע: "עשית לי בית ספר".

דוגמה נוספת מיזם בעל שם:

סטף ורטהימר, הקים חברה משגשגת בכל קנה מידה, ובספרו "איש ליד מכונה", הסביר את החשיבות של כיבוד האחר והשונה כך:

"כבוד לאחר זה מתן כבוד לעצמך. דברים רבים הם ההפך ממה שחושבים עליהם...צריך לכבד את הלקוח, את המשווק, את היצרן את לוח הזמנים...הרי כבר נכתב, 'כבד את אביך ואת אמך'. שום דבר לא השתנה מאז".

איש ליד מכונה

פתיחות לאחר ולשונה


היזם:

היזם מגלה פתיחות לסביבה, לאחר ולשונה. פתיחות זו היא כלי בידיו לזיהוי הזדמנויות במקומות שאנשים אינם רואים.

עירנות לזיהוי הזדמנויות מתחילה מאותה פתיחות לסביבה ולשונה. לעיתים צירוף של המוכר עם מאפיין אחד של סביבה או תחום שונה מולידים הזדמנות למיזם חדש.

דוגמה להכרה בצורך בפתיחות

השף ישראל אהרוני, התראיין למגזין Man Talk בהוצאות "גלובס" והעלה דוגמה ממנה ניתן להסיק על אופיו של האדם בכלל ועל היכולת שלנו לגלות פתיחות לאחר ולשונה:

וכך כתוב בכתבה:

"...אבל גם טווסים מבינים מתישהו שלא כל העולם מסתובב סביב הנוצות הכחולות שלהם. לאהרוני זה קרה כשצילם את אחד הפרקים של התכנית "דרך האוכל", עם גברי בנאי, שבה נהגו לבקר בבתיהם של אנשים משלל עדות הארץ, כדי לבשל איתם.

בנאי והוא הזדמנו לביתה של משפחה ממוצא הודי ברמלה. האישה הכינה כיסונים מתוקים ואמרה לו, בבקשה, תוסיף הל. "לקחתי רבע כפית ושמתי", הוא אומר בניגון הרך האופייני לו, "כי אני יודע שהל הוא תבלין שיכול להיות שתלטן.

היא הסתכלה עליי ואמרה לי, 'עוד'. אז לקחתי עוד רבע כפית והוספתי. ואז, בחוסר סבלנות, היא לקחה ארבע כפות של הל והכניסה פנימה.

אמרתי לעצמי, הנה באה הקטסטרופה. זה הולך להיות רע. עברו כמה שעות והגיע זמן הארוחה. סביב השולחן ישבו 20 איש, מגיל ארבע ועד 80. כולם אוכלים ומגיע תור הכיסונים.

כבר מרחוק אני מריח את ההל ומבין מה הולך לקרות פה. כולם מקבלים את הכיסונים, אני נותן ביס והפה שלי מתפרק לחתיכות. אני מסתכל מסביב ורואה את כולם אוכלים בשקט, שום שריר בפנים של אף אחד לא זז. ופתאום הבנתי שהמגבלה היא שלי, נפתח לי עולם שלם. היום לפני שאני אומר על משהו, זה חרא של אוכל, אני אומר, יש פה כנראה מגבלה שלי, בוא נבדוק אותה."